חסידות 'אוסיאטין ראיתי צדיק - אלבום.

חסידות הוסיאטין היא חצר חסידית שמקורה בחסידות רוז'ין, ובעיר הוסיאטין שבאוקראינה.

החצר פעלה מאמצע המאה ה-19 בגליציה, עברה לווינה שבאוסטריה בראשית מלחמת העולם הראשונה, והחל משנת 1937 פעלה בתל אביב. בעקבות פטירת האדמו"ר הרביעי ללא צאצאים ב-1968 פסקה החסידות לפעול כחצר חסידית, אך ממשיכה פעילות מצומצמת באירועים לציון יום פטירת מנהיגי החסידות בעבר.
העיר הוסיאטין היא עיר באובלסט טרנופול, כיום בדרום מערב אוקראינה. הוסיאטין היא הבירה האדמנסטרטיבית של ראיון הוסיאטינסקי, העיר ממוקמת בעיקר על הגדה המערבית של נהר הזברוץ' אשר שימש כגבול בין האימפריה האוסטרו-הונגרית לאימפריה הרוסית במאה ה-19.
רבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן מהוסיאטין, בנו הצעיר של הרוז'ינר. הוא היה רק בן 16 בפטירת אביו, ובשנת תרכ"ה (1865), בהיותו בן 30, עבר להוסיאטין ושם הקים חצר חסידית גדולה. היה חתנו של רבי דוד צבי קבילנסקי חתן סבו רבי משה מברדיטשוב (חותנו של רבי ישראל מרוז'ין). לפני שהגיע האדמו"ר מרדכי שרגא להוסיאטין הייתה בה קהילה קטנה וישנה של מעט יהודים, אך עם הגעתו החלה תנופת פריחה בקהילה היהודית, נבנו מבנים רבים כגון בתי כנסת, מקוואות, בתי ספר ואף משכן לרב בטירה ששופצה.(ויקיפדיה).
___

אתר ישיבה - הרב מלמד

האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין עלה ארצה לפני המלחמה, לאחר שקרא לחסידיו לברוח מאירופה בעוד מועד * כשרומל עמד בשערי אלכסנדריה הוא האריך בתפילה וקבע: לצורר לא תהיה שליטה בארצנו

רבי ישראל מהוסיאטין נולד בשנת תרי"ח או תרי"ד לאביו האדמו"ר רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין, שהיה צעיר בניו של רבי ישראל מרוז´ין. לאחר פטירת אביו בשנת תרנ"ד נתמנה לאדמו"ר בהוסיאטין, ושם שכן עד שנת תרע"ב. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר יחד עם עוד אדמור"ים מבית רוז´ין להתגורר בווינה. לאחר המלחמה המשיך להתגורר בווינה עם חלק מהחסידים, ואל רוב חסידיו שנותרו בגליציה היה נוסע מעת לעת.
גדולי הצדיקים העריצוהו כאדם קדוש, והאדמו"ר מבעלז כינהו תדיר: "צדיק יסוד עולם". גם הרב הראשי, הגאון הרב יצחק אייזיק הרצוג, היה בקשרי הערכה וידידות עמוקים עמו.
הרב ד"ר מאיר צבי גרוזמן עומד בעזרת ה´ להוציא ספר אודתיו - "אמרו צדיק", ובעזרתו של הרב גרוזמן וספרו כתבתי מאמר זה.

עלייתו לארץ
כל אדמור"י בית רוז´ין נודעו בחיבתם לארץ ישראל, והרבי מהוסיאטין היה המיוחד שביניהם. כאשר נפטר אחד מאדמו"רי בית רוז´ין, הועלתה הצעה לפתוח בבית הקברות היהודי בווינה חלקה עבור בית רוז´ין. אמר הרבי מהוסיאטין: בשבילי אין צורך, אני עולה לארץ ישראל. ואכן בהיותו כבן שמונים, כשלוש שנים לפני השואה, עלה הרבי מהוסיאטין לארץ. הוא הרגיש בהתגברות האנטישמיות באירופה, ולפני עלייתו לארץ בשנת תרצ"ז ביקר בקהילות חסידיו ועודדם לעלות, או לכל הפחות לברוח מאירופה. בקרקא אמר: "למי שיש שכל שיברח כעת אפילו בנעלי בית!" לחסידיו שבאו לקבל פניו בתחנת הרכבת בלבוב-לעמברג אמר: "מי שיכול למכור שימכור, ומי שלא יכול למכור, שישאיר הכל ויברח מכאן כשרק תרמיל על שכמו".

מלכותיות
כמנהג בית רוזי´ן, אף הרבי מהוסיאטין היה נוהג במלכותיות. בביתו היו כלים מצוחצחים ומפוארים. חלקם קיבל בירושה מאביו וסבו, ואחרים הובאו לו כמתנה על ידי חסידיו, שרצו לפאר את ביתו בכלים נאים, והיו חורטים את שמם על הכלי כדי שיהיו נזכרים לפניו. פעם התבטא באופן כללי שאם יש בביתו הידור ואם יש בהנהגותיו פאר, הרי זה חלק ממצוות כיבוד אב שהוא חייב בה.

היה רגיל להרבות בשתיקה, דיבורו היה שקול ומדוד, ותמיד התנהג בנימוס ורוגע, שכיסה על להט פנימי. גם כשהיו מדברים לידו בענייני תורה היה מרבה בשתיקה, ומקורביו הבינו ברמז את דעתו.
היה רגיל לערוך טיול בכל יום, כשהוא מלווה בבני משפחה או שמשים. כך נהג בווינה וכך בתל אביב. בטיול