מערכת SSL לרכישה מאובטחת באשראי 

חנות ספרי קבלה
ספרי קודש | ספרי יהדות | ספרי חסידות | ספרי מוסר 

שירות לקוחות והזמנות:  1700-700-665
או בווצאפ: 052-7464002

שעות פתיחה ומענה אנושי: א’-ה’:10:00-19:00



       





חיפוש :

חובת השעה - חשיבות לימוד הקבלה

חובת השעה

ראשית דבר
חז"ל אמרו (מס´ מכות כד.): "בא חבקוק והעמידן על אחת - וצדיק באמונתו יחיה". הוי אומר מכאן - העמוד שעליו עומדים "החיים" היינו החיים הרוחניים והגשמיים - הוא עמוד האמונה. למדנו איפוא, שאלה השלמים באמונה נקראים חיים וצדיקים, ואלה שאין אמונתם שלימה אין להם חיים כמ"ש חז"ל: רשעים בחייהם קרים מתים.
 
דברים אלו שייכים לכל דבר שבקדושה - תורה, מצוות, ומדות טובות וכיוצא בזה. אבל יותר מכל, הדבר נוגע ללמוד הקבלה שהיא היסוד ואבן הפינה ושורש לכל שרשי האמונה וקדושת היהדות, כפי שיתבאר להלן.
 
וז"ל הרמח"ל (תפילה קע"ז): "ולפי שלא היו מתדבקים לפניך בדבקות באהבה, ולפי שלא היו מקבלים אמונת יחודך כסדר סודותיך שהודעת להם, היו כמו מכזבים בך שנאמר: "ובלשונם יכזבו לו" כל זה למה, לפי שעזבו אור סודות תורתך, שבהם "סוד ה´ ליראיו, ובריתו להודיעם". וזה - "ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו".
שהרי אמונה שלך אינה מתגלית אלא בסדור כל מדרגותיך הקדושות בסדר שלהם, ומי שאינו יודע סדר מדרגותיך אינו מבין אמונה שלך, וכן מי שאינו יודע סדר מדרגותיך אינו מבין אמונה שלך, וכן מי שאינו מיחד שמך הקדוש בסדר מדרגותיך, ואומר בפיו "ה´ אלקינו ה´ אחד" ואינו מכוון בלב ליחד יחודך בלב שלם בכל מדרגותיך, וזהו שנאמר "ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו".
דברים אלו היוצאים מפי קדוש - ברורים ונוקבים, שהאמונה הצרופה תלויה בלימוד הסוד.
 
ולא עוד, אלא שעצם ההתקרבות תלוי במדת האמונה בחכמי ישראל הקדושים שבכל הדורות, מהתנא האלקי הרשב"י עד גדולי האומה שבדורנו, שכולם הסכימו שכל מטרת בריאת האדם הוא כדי שיעסוק בחכמת הקבלה, וגאולת עם ישראל ומצב עם ישראל ברוח וחומר - הכל תלוי בלימוד הקדוש. ולעומת זה זלזול בלימוד הקבלה הוא אבי ההרס והחורבנות וההשמדות וחלול שמו הקדוש, וההתרחקות ממטרת הבריאה, ואבות חטאי הדורות - אדם הראשון, נח, דור המבול וכו´, ערב רב, ועיכוב הגאולה, והירידה הנוראה ברוחניות שבדורינו - כל אלה עקב התרחקות מלימוד החכמה הקדושה.
 
דברים אלו ברורים כשמש בעיני בעלי אמונה, ואינם צריכים שום חיזוק, אבל אלו שאמונתם רופפת מצאו ערימות של נימוקים נגד לימוד הסוד, וכל זאת מתוך קנאת ה´ צבאות כביכול, ולצערינו דבריהם מצאו קן גם בלב אנשים תמימים. ואלו שעיקר התורה אצלם זה הפשט, כבר נאמר עליהם בהקדמת מוהרח"ו: "חכמים הם להרע ולהטיב לא ידעו".
 
וז"ל הרמח"ל: "כת א´ אומרת: "אין לנו עסק בנסתרות", כת ב´ אומרת: "יראתי לגשת אל הקודש מפני האש הגדולה" וכת ג´ אומרת: "מחמת עומק המושג וקוצר דעת המשיג - אין אני יכול ללמוד חכמה זו"... כת א´ וב´ נסתרת טענתם בהקדמת ספר "קנאת ה´ צבאות", ומשם תראה שאין בדבריהם ממש. כת ג´ כתיב - "והגית בו יומם ולילה" ולא "והבנת בו", אם תבין- תבין, ואם לאו - שכר הלימוד בידך. והא ראיה מספר הזוהר - שאעפ"י שאינו מבין - הלשון מסוגל לנשמה.
 
ובספר אור החמה כתב על אלו המתרשלים, שחושבים שאין בזמן הזה מי שיבין בה מחמת עומק המושג, וכנגד הכת הזאת כתב רשב"י (זהר פרשת קדשים): "מבעי ליה לבר נש למיליף מילי דאורייתא מכל בר נש אפילו ממאן דלא ידע", כלומר: חייב אדם ללמוד מכל אדם אפילו ממי שאינו יודע.
 
האמור כאן הוא רק חלק מטענות השוא נגד הלימוד הקדוש, והמעיין בספרי הקבלה הנאמנים ובהקדמותיהם, יראה בעליל שאין אדם בישראל שפטור מאיזה סיבה שהיא מלימוד הקבלה, וכן שהגאולה תלויה בלימוד הקדוש ורק ע"י הצבור כולו.
 
 
וכאן כדאי להזכיר את המשל הנפלא של הבעש"ט זיע"א המובא ב"כתר שם טוב" אות קל"ג: "אשרי העם יודעי תרועה ה´ באור פניך יהלכון" - משל למדינה שהיה להם גבור ובטחו עליו כל בני המדינה ולא למדו כיצד להלחם, כי סמכו עצמם על הגבור שהיה ביניהם. ואח"כ התחכם להם האויב וגנב את כל כלי המלחמה של הגבור שלהם אחד לאחד, ובעת המלחמה כשרצה הגבור להכין כלי מלחמתו - לא נשאר לו במה להלחם, וגם אנשי המדינה שסמכו עליו נלכדו עמו. ולכן נאמר "אשרי העם יודעי תרועה", כלומר: כאשר העם אינם סומכים על הגבור אלא רק על עצמם ויודעים תרועת המלחמה - אז "באור פניך יהלכון" לקראת המלך. וכמ"ש הטור: "נהגו להתענות ערב ראש השנה ואינם סומכים על הגדולים".
 
 ואם אמר זה בדורו, כ"ש עתה - אפשר שהגבור בעצמו אינו יודע נימוסי המלחמה ואין לו כלי זיין".
 
אמור מעתה: בשעה קשה וסכנה לעם ישראל - כולנו חייבים לקבל עלינו את התורה הקדושה, שהיא המפתח העיקרי שבזה תבוא הגאולה בקרוב, כמ"ש: "ובזכות ספרא הדין דאיהו האי ספר הזהר יפקון בנ"י מן גלותא ברחמי", כלומר: בזכות הספר הזה שהוא ספר הזוהר - יצאו בני ישראל מן הגלות ברחמים, אכי"ר.

 

 

 

 

בדפים שלהלן הבאנו כמה ציטוטים מהמקורות המדברים בחשיבות הגדולה של לימוד הקבלה.

 

תקוני זהר - תקון מ"ג:

בראשית תמן את"ר יב"ש ודא ונהר יחרב ויבש. בההוא זמנא דאיהו יבש וכו´, צווחין בנין לתתא ביחודא ואמרין שמע ישראל ואין קול ואין עונה, הה"ד אז יקראוני ולא אענה. והכי מאן דגרים דאסתלק קבלה וחכמתא מאורייתא דבע"פ ואורייתא דבכתב וגרים דלא ישתדלון בהון, ואמרין דלא אית אלא פשט באורייתא ובתלמודא, בודאי כאלו הוא יסלק נביעו מההוא נהר ומההוא גן. ווי ליה טב ליה דלא אתברי בעלמא ולא יוליף ההיא אוריתא דבכתב ואוריתא דבע"פ. דאתחשב ליה כאלו אחזר עלמא לתהו ובהו וגרים עניותא בעלמא ואורך גלות.

תרגום:

בראשית - את"ר יב"ש וזהו ונהר יחרב ויבש. בזמן ההוא שהוא יבש וכו´ צועקים בנים למטה ביחוד ואומרים שמע ישראל ואין קול ואין עונה, וזה שנאמר אז יקראוני ולא אענה. וזה הוא מי שגורם שתסתלק הקבלה והחכמה מתורה שבע"פ ותורה שבכתב וגורם שלא ישתדלו בהם,

ואומרים שאין אלא פשט בתורה ותלמוד, בודאי כאלו הוא מסלק את הנביע מהגן ההוא ומהנהר ההוא. אוי לו, עדיף לו שלא היה נברא בעולם ולא ילמד התורה שבכתב והתורה שבע"פ, שנחשב לו כאלו החזיר את העולם לתהו ובהו, וגורם עניות בעולם ואורך גלות.

 

הרב כסא מלך (תקון מ"ג)

ומי שיכול לקנות לו רב שילמדנו קבלה או מחבר או מתוך ספרים ומתרשל - גורם אורך גלות. ובפרוש אמר אליהו הנביא לרשב"י "דבהאי ספר הזוהר יתפרקון מן גלותא, כד אתגליא בדרא בתראה" ועוד שנה ופירש דברים פעמים שלוש, ומגודל העונש שכתב כאן רח"ל "ויליה טב ליה דלא אתברי ולא יוליף"... וממנו יודע גודל החיוב וגודל השכר למי שלומד קבלה, כי לימוד הזוהר בגירסא בונה עולמות, וכ"ש אם יזכה ללמוד ולהבין פרוש מאמר אחד יעשה בו תיקון למעלה בשעה אחת מה שלא יעשה בלימוד פשט שנה תמימה, ואין צריך להאריך בראיות לזה כלל.

 

תקוני זהר - תקון ל´:

בההוא זמנא וכו´, רוח הולך ולא ישוב לעלמא, ודא איהו רוחא דמשיח וי לון מאן דגרמין דיזיל ליה מן עלמא, ולא יתוב לעלמא, דאלין אינון דעבדי לאורייתא יבשה, ולא בעאן לאשתדלא בחכמה דקבלה. וי לון דגרמין עניותא וחרבא וביזה והרג ואבדן בעלמא.

תרגום:

בעת ההיא וכו´, רוח הולך ולא ישוב לעולם, וזהו רוחו של משיח אוי להם לאלו שגורמים שיסתלק וילך לו מהעולם ולא יוכל לשוב לעולם, שהמה הם העושים את התורה ליבשה, ולא רוצים להשתדל בחכמת הקבלה. אוי להם שהם גורמים עניות וחרב וביזה והרג והשמדות בעולם.

 

הסכמת הרב מנחם מענכין על איפה שלימה:

ומה ישיבו בני נשא על המאמר המבהיל בתיקוני זוהר תקון ל´: "וי לון דגרמין דיזיל ליה רוחו של משיח מן העולם ולא ישוב לעולם שהם עושים את התורה יבשה ולא רוצים להשתדל בחכמת הקבלה וכו´", כמה נפישא חיל´ של המאמרים הללו שנוקבים ויורדים לפני לפנים חדרי לבו של אדם המאמין האמיתי, תסמרנה שערותיו ובשרו נעשה חידודין, בהעלותו על ליבו כי עניות דישראל והגזרות והמלחמות המשסות וההריגות הוא בעצמו גורם לזה מפני שלא עוסק בחכמת הקבלה, ובפמליא של מעלה העני חייבו על דלותו ושפלותו, ההרוג על הריגתו, כל זה נקרא חטאים שבין אדם לחבירו, אשר גם יוה"כ אין מכפר עליהם, אוי לנו מיום הדין והתוכחה.

 

הרב חיים ויטאל ז"ל בהקדמה לעץ-חיים:

"וכל הגבעות התקלקלו" - הם הת"ח הבחורים הנקראים גבעות אצל בחי´ ההרים הנז´. הנה הגבעות אלו נתקלקלו לגמרי כי בראות התלמידים הקטנים את הגדולים, ההרים הרמים רודפים יומם ולילה אחרי הפשטים ואינם עוסקים בחכמת הקבלה, ואינם יודעים כי מיראתם ליכנס בה הם נמנעים מלהתעסק בה, וע"כ גבעות אלו נתקלקלו, ולבם שורש פורה ראש ולענה ועלתה בהם חלודת טיט ורפש לכפור בחכמת האמת ואומרים שאין בתורה אלא פשטיה ולבושים בלבד, ואין ספק כי לא יהיה להם חלק בעוה"ב, כי תורת עוה"ב אינה כפשטה רק עד שם עוסקים ברזי תורה וסודותיה. וזה שלא טרח בה בעה"ז מע"ש לא יאכל בשבת, ועליהם נאמר "הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו וגו´".

 

בעש"ט על התורה פרשת ואתחנן:

בדור הזה עקבות משיחא, אמר מרן האר"י וריב"ש זצ"ל, שמצוה לגלות סתרי תורה ורזין עליונים לבער קוצים מן הכרם (נוצר חסד פ"ד אות ו').

  

הריב"ש זצל"ה"ה, היה מזרז לאנשי מעשה, שילמדו בכל יום בפ´ תקוני הזוהר: (דרך אמונה ומעלה, בהקדמה לפי תהלים).

 

היכל הברכה פרשת עקב :

ובדור הזה האחרון מי שאינו עוסק בספר הזהר ותיקונים שהם חיים ממש לנפש צלולה וכמשנה וכתלמוד. ידע נאמנה שכל תורתו שעוסק הוא משטה ולחוץ לדואג ואין לו עמק החיים והארה לנחש והוא כולו טעות ורמאות ואינו עוסק בתורה אלא להיות מאנשי שם להיות רב וראש וגדול הדור ולהשתרר על הבריות, ואין לו חיים ולא חלק בחיים וכו´. ובוודאי לא ישיג אורחות חיים אלא על ידי לימוד הזהר, ובדור הזה אי אפשר להמשיך שכינתא עליונה אלא על ידי הזהר וכו´. ובדור הזה מי האיש החפץ חיים אוהב ימים מבלי לבלות יום בלתי קדושה לראות טוב עולם הבא. בעולם הזה ידבק בספר הזהר, (היכל הברכה פי´ עקב, דברים ז', פ י"ט).

ע"ד דאיתא שלשון הזוה"ק הוא מסוגל לנשמה אף שאינו מבין כלל מה שאמר במשל הנכנס לחנות של בושם אצ"פ שלא לקח כלום מכל מקום ריח טוב קלט עמו (דגל מחנה אפרים בליקוטים ד"ה ישקני).

 

ספר הברית:

אחרי שחפשת כל מיני סבות על מה נתאחרה הגאולה, ועם ישראל עדיין סבל צרות צרורות, קבע בהחלט שהוא בזה העון של בזיון תורת הקבלה כמפורש בזהר תקון ל´.

 

ספר הקנה הקדוש:

"ושבתם וראיתם בין עובד אלקים לאשר לא עבדו", כי מי שעוסק רק בנגלה נקרא "לא עבדו" גם אינו נקרא ת"ח רק בשם תלמיד, כי שם חכם אינו רק על חכמת הקבלה. (מאיפה שלימה).

 

הגר"א ז"ל באבן שלמה פ"ח סי´ כ"ד:

מי שהיה יכול להשיג סודות התורה ולא השתדל להשיגן נידון בדינין קשין ר"ל.

 

בן איש חי בראש ספרו דעת ותבונה:

ישמע השומע ויבין המשכיל את אשר חכמים הגידו ואשר הזהירו והודיעו לכל איש ישראל לגשת אל הקודש בעסק סודות התורה ונסתריה עץ חיים היא למחזיקים בה.

 

מתוך הסכמה לספר איפה שלימה:

אשריהם המשתדלים בחכמת הקבלה, לא כאותם הטפשים הפוטרים את עצמם מלימוד הקבלה מפני שלא מלאו כרסם בש"ס ופוסקים, אשאלה להם, למה לא יזכרו טענתם זו בשעה שפונים לדבר דברים בטלים הגוררים אחריהם לישנא בישא ולשה"ר שמחוייב לפרוש מהם גם מי שמלא כרסו בש"ס ופוסקים, אין זה כי אם שמזניחים את החכמה עצמה, שעל זה אמר אחד מן הגדולים: מי שמבטל בגלוי את הנסתר, חזקה שמבטל בסתר את הנגלה. לכן, אחים יקרים, חזקו ואמצו, הדבקו בקשורא דמלכא עלאה, התאחדו לעילא ולתתא בלמוד הקבלה, ואף אם אינו מוצא מי שילמדנו, יקרא בעצמו אעפ"י שהוא שוגב בה, כי מכל מלה ומלה נעשין אילנין רברבין וכו´.

 

ר´ אברהם אזולאי:

והנה בלי ידיעת חכמת הקבלה הוא כבהמה וכו´, מאחר שעושה המצוות בלי טעם במצוות רק כמצות אנשים מלומדה ודמיין לבהמות האוכלים חציר, שאין בו טעם אכילת אדם, ואפילו הוא בעל עסקים גדול במו"מ וכדומה וטרוד הרבה לא יפטור עצמו מעסק חכמה זאת וכו´, ותשתדל לקמוץ זמן מהיום משאר דברים ולימודים למען ישאר לך זמן לעסוק בחכמה זו, כי הוא יסודי התורה ואי אתה פטור מפנימיות התורה, כי בלעדיה האדם שור אוכל עשב וכו´.

 

 

הרה"ג יעקב צמח ז"ל בהקדמתו לספר קול ברמה:

רחל מבכה על בניה, לפי שאינם עוסקים בחכמה זאת הממהרת את הקץ, ולזה אין משיח בא שיאמר לה ה´ אז מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה וכו´ על בניה כי איננו, כלומר שכיוון שביאת המשיח תלויה בתשובה ובעסק הזוהר ובחכמת הקבלה, ואין בניה עוסקים בה כי אם אחד מעיר ושנים ממשפחה כי אין מדרש קבוע כראוי בכל עיר ועיר כמו שיש בעסק התלמוד, ולכן איננו, כי אין בניה מושכים וממהרים את המשיח.

 

וכן נאמר בספר קהלת יעקב וז"ל: ומה גם בדורנו זה עתה שהוא דרא בתראה וצריך להתגלות בו חכמת האמת כדי שיבוא משיח, וכן ברעיא מהימנא ובתקונים וזכות הזוהר יגלה מלכא משיחא.

 

פרי עץ חיים שער העמידה (הג"ה מרנ"ש):

ונראה שע"י זכות העוסקים בחכמת האמת יש כח בידם להגין על משיח בן יוסף שלא ימות ע"י הרשע ארמילוס (וע"ע תקו"ח לרמח"ל תי´ ח´).

 

הרבי מקאמארנא:

יש הרבה שוטים שבורחים מללמוד רזין של מרן האר"י וספר הזוהר, אשר הם חיינו, ולו עמי שומע לי, בעקבות משיחא אשר הרע והמינות גובר, היו שוקדים כל ימיהם ללמוד ספר הזוהר וכתבי האר"י ז"ל, בלול עם חסידות של מרן הבעש"ט והיו מבטלים כל גזרות רעות... ולו עמי שומע לי, בדור הרע הזה שהמינות גובר, היו למדים עם תינוק בן תשע שנים ספר הזוהר ותיקונים ולהגות בה, והיה יראתו קודמת לחכמתו ויתקיים.

 

מעין גנים (פ"א) לבעל "בני יששכר":

התנהגות האדם בעסק החכמה האמיתית הגם שלא הגיע עדיין למדרגה שיהיה ראוי לעמוד בהיכל המלך, עכ"ז לא פטר עצמו מעסק החכמה האמיתית, כי היא הצלחת הנפש, מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד ה"ה עסק העיון בש"ס ופוסקים ועסק העיון בסודות התורה חכמה האמיתית חכמת הקבלה... ובפרט בדורתינו אלה אחר התנוצצות אורות של עולם התקון משנת של"ה ואילך ע"י אור שבעת הימים מרן האריז"ל הנסתרות לנו ולבנינו כמו הנגלות, ואין לאדם להפטר מעסק חכמת הקבלה בשום אופן, והוא עיקר תורת ישראל אשר הש"י הגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל וכו´.

 

ואומר אני הלואי שלא היו מקילין גדולי הדור בלימוד החכמה הק´, והלואי היו מלמדים דרך לתלמידים לעסוק בחכמה הלזו, אזי בודאי לא היה שום הרמת ראש לחכמות החיצוניות והיו כל החכמות נדחים מפני´ כמו שנדחה החושך מפני האור; אך שבעוונותינו גרמו שגם כמה וכמה מצדיקי הדור סגרו את דלתי החכמה בפני פרחי הכהונה, ואמרו שלא ילמדו עד שיהיו בעלי מדרגה ורוה"ק, הנה עבור זה נשארנו ערומים מן החכמה הקדושה ונתגבר בעוה"ר חשיכות החכמות החיצוניות הכסיל בחושך הולך, ובב"י: ויאמר אלהים יהי אור ויאר לנו.

 

לשם שבו ואחלמה בהקדמתו כותב:

ואמרו במסכת אצילות בתחילתו, אליהו בן יוסף פתח "כתיב סוד ה´ ליראיו, שאפילו אדם מישראל למד משנה, גמרא, ואין בו יראה - לחנם צלל במים אדירים וכל מה שטרח לחנם טרח. וכל מי שהוא ירא שמים רודף אחר נסתרות שהוא עיקר החכמה ודעת וכו´ "כבוד אלוקים הסתר דבר", אימתי אתה עושה לאלוקים כבוד? - בשעה שאתה עוסק בנסתרות וכו´ ע"ש. ואני תמה מאד על איזה חכמי הדור שאין להם ידיעה כלל כי איך יכולים להתאפק מבלי לעסוק בחכמת האמת שהיא פנימיות התורה והיא מוזר בפניהם עד שאינם יודעים מה שהיא מאומה. וכל ההתנצלות והתירוצים הרי אינם מספיקים כלל כמ"ש (בעירובין נ"ה) "לא בשמים היא" שאם בשמים היא אתה צריך לעלות אחריה, ופשוט הוא שהכוונה היא על כל חלקי התורה, והחלק הנסתר עלתה על כולנה".

 

הגר"א ז"ל (באבן שלמה פי"א סי´ ג´):

הגאולה לא תהיה רק ע"י לימוד התורה ועיקר הגאולה תליא בלימוד הקבלה.

 

הגר"א ז"ל משלי (ה´ - יח´) :

כ"ז שאינו מבין הסוד אפילו הפשוט אינו ברור בידו.

ובמ"א: הנה היצה"ר עושה אתכם שישמן לב העם הזה ולא ילמוד קבלה.

 

ר´ אברהם אזולאי:

ומצאתי כתוב מה שנגזר למעלה שלא יתעסקו בחכמת האמת בגלוי היה לזמן קצוב עד תשלום שנת ה´ אלפים ר"נ, ומשם ואילך יקרא דרא בתראה והותרה הגזירה והרשות נתונה להתעסק בספר הזוהר ומשנת ה´ אלפים ג´ מאות ליצירה מן המובחר שיתעסקו ברבים גדולים וקטנים וכדאיתא ברע"מ, ואחר שבזכות זה עתיד לבא מלך המשיח ולא בזכות אחר אין ראוי להתרשל.

 

 

בספר תורת שמחה (דף נ"ז):

מקודם היה די בתורת הנגלה אבל עתה בעקבתא דמשיחא צריך להיות גם תורת הנסתר, כמו שאנו רואים נר דולק וקודם שנכבה היא מתחזקת ביותר ושלהבת עולה יותר.

 

כמו כן מקודם לא היה יצר הרע מתגבר כל כך, והיה די תורת הנגלה לתבלין נגדו, אבל עתה קודם הגאולה היצר הרע מתגבר יותר וצריכים להתחזק גם בנסתר.

 

השל"ה הקדוש:

וידוע שאמר לבניו שכל מי שלא טעם טעם חכמת הקבלה לא טעם טעם יראת חטא מימיו (ועיין ב"עשרה מאמרות").

 

בהגהת בעל בני יששכר על ספר סור מרע ועשה טוב:

ומעתה ראה ידיד הנעים איך הכל היה בכונה מופלגת בהזמן הגורם לזה בגזירת היוצר, ומעתה הכן לך כלי מלחמתך להלחם מלחמות ה´, וה´ יהיה עמך וידוע להוי לך ידידי הנעים שקבלנו מרבותינו שהתנוצצות הלזה מהנשמות של עולם התיקון היו מתנוצצים בכל דור ודור משנת של"ה ואילך, ועדין רוב העולם היו מגששים באפילה, ורבו על החכמה הלזו מעוררים ונוקפים, וכמה מהמתעסקים בחכמה לא היו יודעים איך לעסוק ובאו לידי הגשמה ח"ו, עד אשר שלח השי"ת לנו למחיה נשמת הקדוש עליון הבעש"ט זצוק"ל נבג"מ הוא האיר עיני העולם האיך לעסוק במושכלות וליקח מהחכמה עבודה שלמה ותמה, כאשר יתבונן המשכיל בדברי תלמידיו אשר הלבישו את עניני החכמה בשכל הנפש המשכלת, וידוע תדע כי לא יובנו דברי תלמידי הבעש"ט זלה"ה בספריהם אם לא למי שעוסק בחכמה הקדושה ויראה דבריהם רחבים מני ים ועולה לשמים שיאם להבין ע"י החכמה עניני עסק העבודה באמת ובתמים.

 

 

עוד שם: אמת שמקובל על ידינו שגם מי שלא ידע כלום, אעפי"כ לשון הזוהר מסוגל לזכך הנפש, אבל מי שחלק לו השי"ת בבינה בפשטי התורה, בודאי השי"ת יהיה בעזרו להבין ג"כ מתיקות, עריבות, נעימות וידידות החכמה הצפונה כאשר יחפש אחריה.

 

לימוד לפי הפשט נקרא "עבד", ולפי הסוד נקרא "בן". שכאשר האדם אינו יודע ומכיר את קונו אלא לפי הפשט בדרך כלל נקרא "עבד", וכאשר הוא "בן" הוא שיודע בסתרי תורה שהם באצילות כבן המחפש בגנזי אביו ונקרא "בן". (ראשית חכמה ש. הקדושה פרק ז').

 

לריח שמניך טובים על דרך דאיתא שלשון הזוהר הקדוש הוא מסוגל לנשמה אף שאינו מבין כלל מה שאומר, כמשל הנכנס לחנות של בושם אע"פ שלא לקח כלום מכל מקום ריח טוב קלט עימו. (דגל מחנה אפרים).

 

 

קודם התפלה יקבע ללמוד משניות, גמרא, זוהר. ולא יתפלל עד שילמד בזוהר הקדוש, הן רב הן מעט. (שולחן הטהור סימן צג' אות ב')  

 

ע"י עסק ישראל ישראל בסודות התורה יבוא משיח צדקינו בב"א, כמבואר בספר הזהר הקדוש. וסימן לדבר: סו"ד במילוי סמ"ך וא"ו דל"ת, גימט' משיח בן יוסף במכוון, שאף משיח בן יוסף יחיה ויתקיים ע"י זכות לימוד רזין דאורייתא.    (קהילות יעקב ערך סוד)

 

 

העוסקים ברמז וסוד, אין יצר הרע יכול להתגבר בהם. (פירוש הגר"א על משלי ה', י"ח)

 

כלל העולה, שחייב אדם לידע שמו יתברך, ומי שלא ראה חכמה זאת, לא ראה אורות מימיו, והכסיל בחשך הולך וכו' .... ובזכותא יבוא משיח צדקינו בב"א.    (אוצרות חיים דף י"ח)

 

 

טואול - אתרים באינטרנט