עולמו של צדיק / רבי סלמן מוצפי זצוק"ל.

חזר למלאי 25/4/18.

הספר 'עולמו של צדיק' מספק הצצה נדירה לחייו ופועלו של המקובל האלוקי ר' סלמן מוצפי זיע"א אשר יגע בלימוד התורה ומכמניה, והיה בקיא בכל חלקי הפרד"ס הרב היה פרוש ומורם מעם עד אשר היה נדמה לאנשים כמלאך ה' צבקות.

בסופו של הספר 'עולמו של צדיק' הספר נדפס קונטרס 'דרך קדושים' המכיל את הנהגותיו והליכותיו של ר' סלמן מוצפי לפי סדר ימות השנה.

הספר 'עולמו של צדיק' נערך ונכתב בידי בנו הרה"ג הרב בו ציון מוצפי שליט"א.


שביבים מחייו של המקובל ר' סלמן מוצפי

היה בעל יראת השם טהורה, לא החניף לאיש, לא נהנה משום אדם ואפילו מקרוביו רק מיגיע כפיו, לא בזבז אפילו רגע מחייו לריק או בשיחה בטילה, עסק בכל חלקי התורה יומם ולילה גם בשכבו על ערש דוי, סבל מכמה חוליים ומכאובים והיה תמיד צוהל ושמח, וכשבא לרופא היה אומר ברוך השם אני מרגיש טוב, היה שמח בחלקו, מסר נפשו על חינוך בניו ובנותיו, נזהר מאוד בקדושת בית הכנסת, כיבד תלמידי חכמים בכל כוחו.

החמיר מאוד בהלכות שבת, כל האוכל היה מבושל מערב שבת ויבש ולא לח אלא אורז ועוף ממולא ומבושל לחלוטין מערב שבת, והושאר לחימום על פתיליה גרופה וקטומה כהלכה, ונזהר לא להשתמש בחשמל המיוצר על ידי יהודים בשבת, ביום השישי מהצהריים כבר היה לבוש בגדי שבת לבנים ויושב ולומד בבית הכנסת שעות רבות עד מנחה, עינג את השבת והיה שמח בה בשירים וחידושי תורה נלהבים ויקרים. בימי הפסח לא הכניס לביתו שום מזון מבחוץ, זרע במו ידיו את החיטים מהם אכל מצה כל החג, שמן ויין הכין במו ידיו ולא סמך על שום אדם או כשרות לא הכניס לבית מוצרים משומרים או מיובשים, אלא הכל מה שהכין מהקיץ בנקיות וזהירות.

היה קם בחצות ומקונן שעה ארוכה על החורבן ועל השכינה וישראל שהם בגלות, שפך דמעות רבות על צרות הכלל והפרט, אהב כל אדם מישראל כנפשו ומאודו, לא נהנה מכתרה של תורה, סיגף עצמו וגופו במיעוט אכילה ומיעוט שינה, התענה תעניות לרוב, שתי לילות בשבוע ליל שני וליל שישי ישב כל הלילה עם חברים ועסק בתורה בעירנות, אהב צדקה מוסר וחסדים, היה עניו בתכלית וברח מאוד מהכבוד ומהפירסום, התפלל כל ימיו בנץ החמה בשמחה, היה רץ לבית הכנסת בכל התפלות,טובל במקוה בזריזות מדהימה גם לעת זקנותו, כל לילות החול לא בא לביתו אלא שהה בחדרון קטן סמוך לבית הכנסת, מימיו לא אכל שום סעודה מחוץ לביתו, הזמן היה יקר לו מאוד, נזהר מגזל ביותר, לא עיכב שכר פועל או שירות שקיבל אלא שילם מיד, אם רכש איזה מזון ולא שילם, עוד באותו יום הלך לבית המוכר ופרע את חובו, היה נזהר ביותר בכספי צדקה והקדש שהיה ממונה עליהם עד פרוטה אחרונה, והיה כל ערב סופר את כל הכסף ובודק את כל החשבונות.

נסע עם קהל קדשו כל שנה שבוע ימים לקברי הצדיקים בגליל למקומות לא ידועים והיה זועק בתפילותיו על ישראל בגלות ועל כך שהשלטון בארץ אינו מכיר בתורה ובחוקיה, ברח והתרחק מאוד מבעלי השררה, ומכל דבר השייך לשלטון עד שאפילו אגורה מביטוח לאומי לא לקח וזאת בהיותו אב לעשרה ילדים, וכן קצבת זקנים סירב לקחת, וחי בדוחק גדול, היה שמח בחלקו, והתנהג כארי בקיום המצוות, לקט שכחה ופיאה, השבת אבידה, שילוח הקן, וחיפש לקיים כל מצוה שבתורה כמו פדיון פטר חמור ראשית הגז, זרוע לחיים וקיבה לכהן, נזהר מאוד בתרומות ובמעשרות והיה מפריש הכל בעצמו ולא סמך על שום משגיח, בשמיטה נזהר בכל הלכותיה ופרטיה, היה איש אמת גלוי לב ואוהב לכל, אך את מעשיו הסתיר בתכלית באופן צנוע ביותר.

כל ימיו היה עוסק בבקשות ובתחנונים עבור הכלל ועבור הפרט לשם שמים ,שפך דמעות רבות על צער עם ישראל והשכינה,נהג בחסידות מופלגת, דקדק במצות, קם בחצות מדי לילה וערך בכי תמרורים על החורבן והגל