רבינו האור לציון חלק ב' / על הרב בן ציון אבא שאול.
הספר
"רבינו האור לציון" חלק ב' הוא המשך לספר הקודם שיצא, ואשר מספר את קורות חייו וסיפור שקידתו העצומה, של מי שהיה ראש ישיבת פורת יוסף ומחבר הספרים "שו"ת אור לציון" ו "זכרון הדסה חכמה ומוסר".
בספר
"רבינו האור לציון" מופיעים פרקים שונים אודות אישיותו המיוחדת של הרב, פסיקותיו ודרכו ההלכתית, רבותיו ותלמידיו, הליכותיו והנהגותיו ועוד.
הספר מלווה בעשרות תמונות מחיי האור לציון.
אודות הרב בן ציון אבא שאול בעל "האור לציון". בגיל 11 נכנס לישיבת פורת יוסף. מוריו היו הרב יעקב עדס וחכם צדקה חוצין והרב עזרה עטייה זכר צדיקים לברכה ועוד. חבריו לספסל הלימודים היו מורינו הרב עובדיה יוסף שליט"א הרב מרדכי אליהו זצ"ל הרב שבתאי אתון ועוד.
הרב למד כבר מצעירותו בהתמדה עצומה מתוך דחק. בזמן נערותו היה לומד תקופה מסויימת עם מורינו הרב עובדיה יוסף שליט"א. והיו הולכים רגלית בכל בוקר לפורת יוסף בעיר העתיקה. לא היו נוסעים באוטובוס בכדי לחסוך בכסף. היו מתפללים בכל בוקר בנץ החמה. לאחר מכן לומדים חברותא לפחות דף גמרא עם תוספות. ובהליכתם בדרך היו חוזרים על פה על כל הסוגיא, כולל התוספות. כל אחד היה אומר תוספות אחד בתורו (סיפר הרב עובדיה יוסף בהספד).
התמדתו של הרב היתה לשם דבר. לאחר נישואיו, בכל בוקר לאחר תפילת הנץ היה הולך לפורת יוסף. לפני כן קונה לו עוגה, לפת שחרית, והיה לומד בישיבה עד שעה 9:00. בשעה זו היו מגיעים התלמידים, ומיד היה מתחיל הרב בשיעור בדיוק בזמן. בשעה 13:01 היה מסיים את השיעור. דקה לאחר 13:00 בכדי להטות את השעה שיהיה ודאי אחר 13:00. אך היה מקפיד לא להאריך יותר משום טורח ציבור של התלמידים.
כל ימיו השקיע הרב בלימוד לתלמידים ולא רצה להשקיע זמן בכתיבת ספרים. לימים עבר אירוע מוחי, ותקופה מסויימת היה כאבן שאין לה הופכין (כהגדרתו בהקדמה לאור לציון ח-א), וחמותו היתה מטפלת בו.
נזכר הרב שהפני יהשוע היה במצב של סכנה, לאחר שקרס על בנין, ונדר שאם יצא מזה יכתוב ספר, וכן עשה הרב בציון זצ"ל (אור לציון בהקדמה). לאחר שהחלים מעט, קיים את נידרו וכתב את ספרו אור לציון חלק א'.
בכל שבת בצהריים הרב היה מוסר שיעור בבית הכנסת אוהל רחל (שבמשך שנים היה גבאי בית כנסת זה- ויקיפדיה) והיו משתתפים בו שמנה וסלתה של חכמי ירושלים. לימים קיבץ בנו שייבדל לחיים, רבי אליהו אבא שאול, את הכתבים של התלמידים שהיו בשיעור, וכך כתב את ספר אור לציון חלק ב'. לפני ההוצאה לאור השמיעו לפני הרב בן ציון את כל ההלכות הכתובות בספר, והורה הרב היכן לשנות. (מכל מקום דיברתי עם חלק מתלמידיו ולא רצו לסמוך ידיהם על אור לציון חלק ב' כיון שבחלק מההלכות שמעו מפי הרב היפך מה שכתוב בספר). לימים הוציאו גם חלק ג'.
אמנם אור לציון יבמות וכן שביעית, כתב הרב בעצמו.
חכמתו של הרב ניכרת מתוך ספריו, ובפרט מתוך ספר "זכרון הדסה מוסר" שנכתב לאחר שסיכמו תלמידים את שיעורי המוסר שהיה נותן להם בישיבה
