קול חמודות-ביאורים לדורינו בעקבות ספר קול התור / דניאל אל-חי. דרך גאולה
"ברחמים גדולים אקבצך"
ממקום כל הטוב עד בלי די ומידה
יורדת הברכה על הארץ, אבניה ועפרה...
עם השתדלות הבנים,
את נפשם מוסרים כאן עליה
שלב אחר שלב,
בעקשנות וציפיה.
"כך היא גאולתם של ישראל:
קמעא קמעא עד שמנצנצת ובאה".
"בעתה אחישנה"
ספר
'קול התור' הוא ספר בנושא תהליכי הגאולה על פי הקבלה.
לטענת צאצאי רבי הלל ריבלין משקלוב, סבם הוא זה שחיבר את הספר על-פי תורת רבו, הגר"א. פרסומו הראשון של הספר היה בשנות ה-20 של המאה ה-20, למרות שרעיונות רבים בספר מופיעים כבר בפזמוניו של רבי יושעה ריבלין (נפטר ב-1896), נכדו של רבי הלל ומבוני השכונות החדשות בירושלים.
מסר מרכזי בספר הוא כי הגר"א ראה את עצמו ניצוץ משיח בן יוסף, שתפקידו לדאוג לבניין הארץ, ולצורך כך שלח את תלמידיו. מוטיב מרכזי נוסף הוא עניין שני משיחין ו"עוד יוסף חי", שעניינו הוא שישנם שני משיחים: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. משיח בן יוסף יפעל בימי עקבתא דמשיחא, וענינו הוא קירוב הגאולה על ידי מעשי ישראל בדרך טבעית שמעוררת הנהגה אלוקית ניסית נסתרת. לעומת זאת, משיח בן דוד יפעל בימות המשיח, וענינו הוא הגאולה עצמה על ידי מעשים עם נסים גלויים. בתלמוד (במסכת סוכה ועוד) נאמר שנגזר על משיח בן יוסף שימות על ידי ארמילוס הרשע (שר הערב רב).[דרוש מקור] הגר"א הבטיח שהגזירה נתבטלה (על ידי אורך הגלות, ייסוריו שסובל, המעשים שנעשים על ארץ ישראל, חבלי משיח ותפילותינו בעד חייו).
למרות העדויות המוקדמות בכתבי ר' יושעה ריבלין על שיטה זאת, עצם קיומו של הספר הגיע לתודעה הציבורית רק בימי בנו, ר' שלמה זלמן ריבלין, שהחל בהדפסת קבצים מהספר, ופרסם ספרים נוספים על ההיסטוריה של עליית תלמידי הגר"א לפי שיטתו, דוגמת ספר "מוסד היסוד", פזמוניו של אביו, "חזון ציון"- שהוא ספר דרשות של בנו של ר' הלל, ר' משה ריבלין (שכיוניו היה "ר' משה מגיד" או "המגיד דורש ציון") שעוסקים בענייני הגאולה, ועוד.
ר' זלמן ריבלין לא זכה לסיים את הדפסת הספר, והדפיס מהדורה מקוצרת וחלקית, שלא זכתה לתפוצה רבה. לאחר מלחמת ששת הימים צירף הרב מנחם מנדל כשר את הספר כפי שהדפיסו ר' זלמן לספרו התקופה הגדולה. לפי עדותו של ר' זלמן עצמו, אין הספר העתקה מדויקת של ספר שחיבר ר' הלל, אלא סיכום של מסורות שעברו בעל-פה במשפחת ריבלין ובין צאצאי תלמידי הגר"א, כפי שניתן לראות בכתבי אביו ר' יושעה, ובדרשותיו של ר' משה מגיד. באותה שנה (תשכ"ט) הודפס הספר על ידי ר' חיים פרידלנדר והוועד להפצת "קול התור". בשנת תשנ"ד יצאה לאור מהדורה נוספת בתוספת כמה הרחבות על ידי פרופ' יוסף רבלין, נכדו של ר' זלמן ריבלין.