מי השילוח איזביצא על התורה ב' כרכים.
אזל!!!!!!!נא לא להוסיף את המוצר לסל!!!!!!!!!!!!!!!! חסר בהוצאה

הספר 'מי השילוח' במהדורה חדשה ומתוקנת עם הוספות רבות ובכתב מרובע.
בטרם נסע הרה"ק רבי מרדכי יוסף מאיזביצא לראשונה לרבו הקדוש, רבי שמחה בונם מפשיסחא, הכין את לבבו ונפשו לקבל את עומק תורתו, והיה בקי בכל ספרי הקבלה. כך היה לאחד המיוחד שבמעתיקי השמועה מבני החבורה הקדושה, בית לובלין ופשיסחא. רבו הגדול העיד עליו שהוא כמי השילוח ההולכים לאט וחודרים היטב לעומקי העומקים, ולפיכך נקרא ספרו הקדוש בשם 'מי השילוח'.
ספרו כולל אוצר בלום של רעיונות מעוררי לב מכבשונה של החסידות, על סדר פרשיות התורה, נ"ך וש"ס, שנלקטו ונערכו לאחר פטירתו על־ידי נכדו, מתוך דרושיו שהיו מצויים בכתבי תלמידיו. סגנונו מתאפיין בעמקות מיוחדת, אך יחד עם זאת במילים ספורות מבהיר הוא רעיונות טמירים וכמוסים.
רבות עוסק הוא בהוכחה שכל דברי התורה שייכים לכל אדם באופן פרטי, וכן מכל המאורעות המתוארים בתורה ניתן להפיק הוראה ולימוד לכל זמן ולכל נפש, ועל ידם יש להוסיף חיל בעבודת הבורא. דגש מיוחד מעניק לסוגיית הטוב הנסתר הצפון בפנימיותו של כל נברא ונברא, ועתיד להתגלות לעתיד לבוא.
משנתו של הרה"ק מאיזביצא נלמדה והוסברה בעומק ובהרחבה בספרי בנו ונכדו אדמו"רי איזביצא בעלי 'בית יעקב' ו'סוד ישרים', וכן בכתבי תלמידו הגדול רבי צדוק הכהן מלובלין זי"ע שהתבטא על רבו: "וקבלתי ממי שנגלה לו מסוד ה' ליראיו".
המהדורה החדשה באותיות מרובעות מתוקנת ומוגהת, כוללת מראי מקומות וציונים רבים למקומות אחרים בתורתו של המחבר. ברכה לעצמו קובע 'ליקוטי מי השילוח', בו נאספו ונלקטו אמרותיו הטהורות הפזורות בשאר ספרי חסידות. בסוף הספר: קונטרס המפתחות, הכולל מפתח מלא לתנ"ך וש"ס, מדרשים וספרי קבלה, ומפתח ערכים מפורט ובהיר המסייע למצוא כל חפץ.

רבי מרדכי יוסף ליינר מאיז'ביצה (ה'תק"ס - ז' בטבת ה'תרי"ד; 1800 - 1854), מחבר ספר "מי השילוח", היה מייסד חסידות איזביצא ראדזין, עמד בראשה משנת 1839 לאחר פרישתו מרבי מנחם מנדל מקוצק ועד לפטירתו בשנת 1854.

מרדכי יוסף נולד בטומשוב בשנת 1800 לרבי יעקב ליינר, שהיה מתלמידי החוזה מלובלין, ומיוחס עד לרש"י. היה תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחא. על תקופה זו סיפר נכדו, רבי גרשון חנוך הניך ליינר:

הוא היה אחד המיוחד שבחדרו של רבו אשר עשה כרשב"י ועלתה בידו. עזב כל ענייני עולם הזה ומכר ביתו נחלת אבותיו וכל כלי תשמישו הנשארים לו מאביו וכתת רגליו ללמוד תורה וכלכל עצמו בלחם צר, ולא מנע עצמו מבית מדרשו של רבו תשע שנים רצופות. רק על שבועות אחדים בשנה נסע לביתו. ואף כי היה גבר חלש, תש הכח וידוע חולי, לא הביט כלום לטובת גופו וסבל צער קור וחום, ואף כי מתולדתו היה ענוג מאוד.
   
אחר פטירת רבי שמחה בונים מפשיחסא בשנת תקפ"ז (1827) הצטרף לקבוצת החסידים שקיבלו עליהם את הנהגתו של רבי מנחם מנדל מקוצק אותו הכיר כבר מילדותו בעיר טומשוב. בתקופה זו סבל מעוני ומדלות רבה. בהיותו בקוצק, היה מנהיג את ההמון שהיו באים לצורכי פרנסה ולצורכי הדרכה בעבודת ה', בהוראת הרבי מקוצק שהיה שולח אליו חסידים שונים כשהוא עצמו היה עסוק מדי מכדי להדריכם. בין תלמידים אלו נמנה תלמידו הקרוב וממשיך דרכו, רבי לייבל'ה איגר, נכדו של רבי עקיבא איגר. עם הסתגרותו של הרבי מקוצק בחדרו והימנעותו מלהיענות לצורכי החסידים