עקידת יצחק סט ו' כרכים.
סט עקידת יצחק לר' יצחק עראמה בהוצאה חדשה ובאותיות מאירות עיניים.
ספר 'עקדת יצחק' חיבור הפלא ופלא על חמשה חומשי תורה ועל חמש מגילות מהחוקר האלוקי המפורסם ר' יצחק עראמה זצוק"ל. הספר הנשגב הזה נדפס פעמים רבות במדינות שונות אך ההוצאה הזאת עולה על כולם, הן מפאת צורתה, והן מפאת חמרה. הספר כתוב בכתב ברובע ומהודר.
מהדורת תשע"ד.
ר' יצחק עראמה
רבי יצחק עראמה (ק"פ 1420 - רנ"ד 1494), "בעל העקידה", היה מחכמי ספרד בדור הגירוש. שימש רב וראש ישיבה בסמורה אשר בצפון ספרד ומשם הוזמן לרבנות בעיר טרגונה שבדרום קטלוניה. בעקבות מצבם הכלכלי הירוד וכובד המסים לא יכלו בני הקהילה להחזיק לו בית מדרש, אך הם הפצירו בו שידרוש לפניהם בשבתות וחגים.
באותה תקופה הוכרחו יהודי ספרד לבקר בכנסיות ולהקשיב לדרשות הכמרים שהיו מדברים בסגנון פילוסופי מרשים. בעקבות זאת ראה רבי יצחק עראמה צורך לסדר ולהרצות את דרשותיו לפי הסגנון הפילוסופי. לאחר זמן קיבץ את הדרשות וערך את ספרו המפורסם עקידת יצחק, שיצא במהדורות רבות ושימש דוגמה להרבה דרשנים אחריו עד כדי שאמרו ש"כל ספרי הדרשנים בדורות שלפנינו שותים ממימיו".
מטרגונה עבר לשמש כרב בעיר פרגה שבאראגון. לאחר כך נקרא לכהן כרב וראש ישיבה בעיר קלטיוד' אשר כונתה בפי תושביה היהודים "קלעת איוב", בה ישב עד לגירוש ספרד. כשגורשו היהודים יצא עם בנו מאיר לפורטוגל, ממנה היגר לאיטליה ונפטר בנאפולי בשנת ה'רנ"ד. בנו מאיר עראמה היה רב ופרשן מקרא.
רבי יצחק עראמה העריץ את הרמב"ם, אך האשים את מפרשי מורה נבוכים, ה"נרבוני" ורלב"ג שהקצינו את דבריו לדעות לא נכונות שהרמב"ם לא התכוון אליהם.
הספר עקידת יצחק בנוי במאה וחמש דרשות על פרשות השבוע, כשכל דרשה מתחילה בפסוק מהפרשה, מצורף אליה מדרש או מאמר מספר הזוהר, שהוא מקשר ומפרש בצורה פילוסופית.
ר' יצחק אברבנאל מצטט בפירושו למקרא חלקים מסוימים מתוך ספר עקידת יצחק. בכל הפעמים (למעט פעם אחת) נעשה הציטוט בלא ציון שמו של רבי יצחק עראמה כמקור הדברים. עקב כך האשים בנו של רבי יצחק, רבי מאיר עראמה, את רבי יצחק אברבנאל בהעתקה ספרותית מספרו של אביו. למרבה האירוניה, בספרו מצרף לחכמה רבי יוסף שלמה דלמדיגו הוכיח שעראמה ציטט מספרי רבי אברהם ביבגו (מגדולי ישראל בספרד בדור שלפני הגירוש) מבלי לייחס את הדברים בשם אומרם.
מלבד ספר זה כתב רבי יצחק גם פירוש על חמש המגילות (שנדפס עם ה"עקידה"), פירוש על משלי בשם יד אבשלום ואת הספר חזות קשה בו הוא דן בנושאי אמונה, תורה ופילוסופיה, ומבקר את עיקרי הנצרות.