הגדה של פסח "אהל ישעיה" קרעסטיר - אוצר בלום המכיל כ-600 עמו' גדושים ומלאים ליקוט נפלא של אמרות קודש והנהגות טובות, סיפורי מופת מרתקים ממקורות נאמנים שעברו במסורת אודות הצדיק הפלאי, מופת הדור, מושיען של ישראל הרה"ק רבי ישעיהלי מקרעטיר זיע"א

מלבד חידושי וסיפורי הרה"ק מקרעסטיר הסדורים על סדר ההגדה, נוספו כמה מעלות טובות בהגדה זו: פירוש "צהר לתיבה" - הכולל ביאור משולב על סדר ההגדה בשפה ברורה ונעימה ובסגנון השוה לכל נפש. אוצר הלכות ומנהגים לחודש ניסן וחג הפסח. אוצר תפילות ותחינות לחודש ניסן וחג הפסח. וכן ההגדה לפי כל הנוסחאות ספרד, אשכנז ועדות מזרח.

_______________רבי ישעיה שטיינר (מכונה ר' ישעיה'לה מקרסטיר (קערעסטירער)) (ה'תרי"ב (1852) - ג' באייר ה'תרפ"ה (1925) היה מייסדה של חסידות קרסטיר, שימש כאדמו"ר בעיירה קֶרֶסטוּר על יד מישקולץ שבהונגריה.
נולד לרב משה והענטשא מרים שטיינר בכפר זָאבֱריו (Zborov) שליד ברדיוב (כיום בסלובקיה). אביו נפטר כאשר היה בן שלוש. בגיל שתים עשרה אמו שלחה אותו לבית האדמו"ר רבי צבי הירש פרידמן מליסקא, אשר מינה אותו בהמשך למשמשו. בד' בניסן ה'תרל"ה נשא לאישה את שרה, בת הרב יצחק יונה וויינשטוק. לאחר פטירת רבו הקפיד לחתום כמשמשו של הרבי מליסקא[1]. נהג לנסוע אל רבי מרדכי מנדבורנא, רבי שמואל פרנקל מדאראג ועוד. כן היה מתלמידי רבי חיים הלברשטאם מצאנז. לאחר שנפטר רבו החל להתפרסם כ"בעל מופתים" ורבבות חסידים באו לחצרו.

נודע כמכניס אורחים ומחלק צדקה לנזקקים. כותבי תולדותיו כותבים שגם כשלא נותרה פרוטה בכיסו לווה כדי להמשיך לחלק[2].

שמונה מתוך שנים עשר ילדיו נפטרו בחייו[3]. הילדים שנותרו לו היו: רבי אברהם; קריינטשע אשת רבי שמואל גרוס רבה של קרולי; רבקה פייגא אשת הרב ראובן חיים קליין רבה של סונינה; ורחל אשת רבי ישראל אברהם אלתר לנדא[4] רבה של עדלין ומחבר הספר "בית ישראל".
    בנו רבי אברהם מילא את מקומו כאדמו"ר. נולד בשנת תרמ"ג בערך. כיהן פחות משנתיים עד פטירתו בי"ח באדר א' תרפ"ז (1927). אחד מחתניו היה רבי מנחם מנדל כהנא, אדמו"ר מהומנא.
    את מקומו מילא חתן נוסף, רבי מאיר יוסף רובין (בן רבי ברוך מבריזדוביץ). נספה ב-1944 (ט"ו בסיוון תש"ד) במחנה הריכוז אושוויץ. חתנו של רבי מאיר יוסף היה רבי מנחם ישראל רוטנברג מקוסון.
    את מקומו מילא בנו, רבי ישכר דב, חתנו של הרב חיים מייזליש אב"ד סרוואש. ניצל מהשואה והיגר לארצות הברית שם כיהן כאדמו"ר מקרעסטיר. נפטר באלול תשס"א. חתנו, רבי יצחק חיים זלטנרייך, אב"ד טשאקאווא בוויליאמסבורג ממלא את מקומו בבורו פארק.

חתנו של רבי אברהם מקרעסטיר, רבי נפתלי גרוס (בן רבי רפאל מברבשט) כיהן כאדמו"ר בדברצין[5]. ניצל מהשואה ואחרי ייסורים הגיע לארצות הברית והקים בית כנסת בקראון הייטס, וכיהן בשם קרעסטיר-ברבשט. התגורר תקופה בישראל ובסוף ימיו במיאמי. נפטר בשנת תשמ"ח (1988).

    בנו רבי ישעיה מילא את מקומו בוויליאמסבורג בשם קרסטיר-ברבשט. לאחר פטירתו ממלא את מקומו רבי אברהם משה גרוס, בן אחיו הרב מיכאל, חתן רבי שמעון נתן נטע מלעלוב.
    בן נוסף, רבי יוקל[5], פתח בית כנסת במונסי ובמיאמי בשם קרסטיר-ברבשט.
    בן שלישי, רבי רפאל (1928-2007), כיהן במיאמי וכיום מכהן בנו רבי חנניה יום טוב ליפא.

הרב שמואל דוד קרויז, חתנו של ישראל לנדא, חתנו של רבי ישעיה, הוא האדמו"ר מאודווארי-קערעסטיר בוויליאמסבורג. (ויקיפדיה).