הספר 'שו”ת מהר”ם מרוטנבורג' מכיל תשובות, פסקים ומנהגים של רבי מאיר מרוטנבורג אוסף שלם מתוך ספרי דפוס וכתבי יד לפי סדר השולחן ערוך עם ביאורים ומקורות.

המהר"ם מרוטנבורג

ר' מאיר בר' ברוך נולד בוירמייזא בשנת ד"א תתקע"ה (1215). רוב ימיו ישב בעיר רוטנבורג ומישיבתו הגדולה שלח לתפוצות רבות את תשובותיו. בשנות חייו האחרונות, עד פטירתו בשנת 1293 היה במאסר במבצר אנזיסהיים שבאלזס בפקודת הקיסר הגרמני רודולף באשמת נסיונו לעזוב את גרמניה ולעלות לארץ ישראל.

ידוע לנו מעט על תקופת מעצרו של רבי מאיר מרוטנבורג. סיבת מעצרו: מהר"ם התכוון לעזוב את גרמניה, הוא וכל בני ביתו. בגבול הדרומי, בארץ לומברדיה, המתין ליהודים אחרים שרצו להצטרף אליו. משומד הכיר את מהר"ם והלשין עליו. מהר"ם נעצר ביום ד' תמוז שנת מ"ו לאלף החמישי 1286 באשמת בריחה מגרמניה וארגון בריחה המונית.

כשבע שנים נשאר מהר"ם במעצר. נעשו מאמצים רבים לשחרר את מהר"ם והקהילות היהודיות היו מוכנות לשלם ממון רב עבור שחרור רבם הגדול. מהר"ם לא הסכים שישלמו עבורו סכומים גבוהים, אין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהן", גיטין מה, א).
מהר"ם מרוטנבורג ישב בבית המעצר בעיר אנזיסהיים ובעיר ווסרבורג. על ידי מעצר-בית מנעו ראשי השלטון ממהר"ם לעזוב את גרמניה וענשו אותו על ניסיון הבריחה, אך מאידך נתנו לו אפשרות מוגבלת לשמור קשר עם היהודים בגרמניה וכך קוו ראשי השלטון למנוע בריחה המונית של יהודים.

ההנהגה היהודית בהנהגתו של תלמיד מהר"ם, רבינו אשר, הרא"ש, המשיכה במשא ומתן עם ראשי השלטון על תנאיי השחרור וגובה דמי הפדיון, אך באמצע המשא ומתן נפטר מהר"ם, ביום י"ט אייר ה' אלפים נ"ג [1293].
רק אחרי שבע שנים הגיע מהר"ם מרוטנבורג לקבורה בבית הקברות העתיק בקהילה וורמייזה. ר' אלכסנדר זיסקינד ווימפן מפפד"מ שילם סכום גדול עבור הבאת מהר"ם לקבורה וזכה להיקבר על יד מהר"ם. הקברים והמצבות של מהר"ם מרוטנבורג ור' אלכסנדר זיסקינד נשארו שלמים עד היום הזה.

על מצבתו של מהר"ם חרוט:

    ציון הלז לראש מרנא ורבנא מאיר בן הרב ברוך אשר תפשו מלך רומי בארבעה ימים לר"ח תמוז שנת ארבעים ושש לאלף השישי ונפטר בתפיסה י"ט באייר שנת חמישים ושלש ולא נתן לקבורה עד ארבעה ימים לירח אדר שנת שישים לאלף השישי.

כל שנות המעצר המשיך מהר"ם בלימוד, כתב חידושי תורה וענה לשאלות שהופנו אליו. אחד מתלמידיו פנה אליו בדיני ממונות ובקש לנמק את הדין על כל צדדיו

    "לכן התחל תשובתך מעבר פסק דין ובאר צדדים וצדי צדדים, וצורנו יוציאך מכלאך, שלומך יאריך לעד... ועליך אין לפקפק ולהרהר כי כל מה שתפסוק פסוק וחתום ותו לא מידי".

בתקופת מעצרו סדר לפני תלמידו ר' שמשון בר' צדוק את ספר התשבץ שתכנו ענייני הלכה ומנהגים שונים. גם ר' מאיר הכהן - בעל הגהות מימוניות למשנה תורה של הרמב"ם - נמנה על תלמידיו הנאמנים שהוציאו לאור את רוב תשובותיו, העתיקו מה שמצאו בכתביו והכניסו תוך עבודת ההעתקה פסקים ומנהגים שונים מחכמי צרפת ואשכנז לתוך תשובותיו ופסקיו.

כך נוכל למצוא אצל המהר"מ אוצר בלום של רשימות שונות מפסקי הרגמ"ה ורש"י, רשב"ם ור"ת, ראב"ן ור"י הזקן, ר' יואל ובנו הראבי"ה.

יצירתו הרוחנית:
1. תוספות למסכתות שמהן הגיעו אלינו תוספות למס' יומא והן התוספות שלנו על מסכת זו המודפסים בש"ס וילנא.
2. פירוש למשניות סדר זרעים וטהרות שמהם הגיעו אלינו רק מסכתות אחדות מסדר טהרות. נדפסו בש"ס וילנא על מס' אהלות ונגעים. על מסכתות נוספות נדפסו שם ליקוטים שהובאו ע"י התוי"ט. פירוש המהר"ם למס' כ