הספר "חובת התלמידים" הינו ספר מוסר ותיקון המידות שחובר על ידי האדמו"ר מפיאסצ'נה. הספר פורסם לראשונה בשנת התרצ"ב, (1932) בעיר ורשה, והוא מתייחד בסגנונו ובתכניו. הספר עשה רושם רב בעת יציאתו וזוכה עד היום לפופולאריות רבה. את הספר ייעד המחבר בעיקר להדרכת תלמידים צעירים.

בהקדמת הספר "חובת התלמידים" הפונה להורים ולמחנכים מדגיש המחבר את הצורך בחינוך המותאם אישית לכל אחד על פי צרכיו הייחודיים, כדברי הפסוק: "חנוך לנער על פי דרכו"(משלי כ"ב). הוא מתייחס לתופעת החילון והירידה ברמה הדתית של המון העם. לדבריו, האשמה בדבר מוטלת לא רק על הדור הצעיר אלא גם על ההורים והמחנכים שלא מוסרים את נפשם למען חינוך הדור הבא. הוא קרא להורים ולמחנכים לבחור בדרך של הסברה ולא בדרך של כפייה שהתאימה לדורות קודמים אך לא מתאימה לדור בו "ישותו של הילד ועצמותו מתקדם להתגבל בלא עיתו".

הרעיון המרכזי בספר "חובת התלמידים" הוא הטלת האחריות והחובה על החניך עצמו, באמצעות הדגשת ערכו העצמי ותפקידו בתור בן לעם היהודי. זאת היא הסיבה לשם הספר "חובת התלמידים". רק כך ולא בדרך של כפייה והכרח יצליחו המלמדים לטעת בלב החניכים את אהבת ה' לאורך שנים.

בספר עצמו פונה האדמו"ר מפיאסצנה אל התלמיד בגוף נוכח ומדבר אל לבו להתמיד בלימוד ובתפילה מתוך הדגשת ערכו ורוממותו. דרישתו מהתלמיד איננה לפעול כמבוגר אלא ליצור מודעות למעשים ונטילת אחריות עליהם. הספר מיועד בעיקר לתלמידים צעירים. לתלמידים מבוגרים יותר כתב הרבי את ספריו "הכשרת האברכים" ו"בני מחשבה טובה" שיצאו לאור רק לאחר מותו.(ויקיפדיה).